על הישיבה

אודות הישיבה

ישיבת ״רועה ישראל״ שביצהר, בראשות הרב דוד דודקביץ׳, ישיבה חסידית ארץ־ישראלית הצועדת לאורם של הראי״ה קוק זצ״ל וגדולי החסידות

הישיבה הוקמה באלול תשע״ד לצד כולל ההלכה שבראשות הרב דוד דודקביץ׳, שהיה קיים קודם לכן מספר שנים. בישיבה לומדים כיום ברוך ה׳ כ־130 בחורים ואברכים. בישיבה לומדים גמרא בהעמקה וביסודיות, בעיון ובבקיאות, מתוך שאיפה לגדל תלמידים אוהבי ה׳, עמלים ובקיאים בתורה ונאמנים לדרכה, זאת על פי דרכי הלימוד בדרך המסורה בידינו מחכמי ישראל, מתוך אהבת תורה, שימוש תלמידי־חכמים ודיבוק חברים. בנוסף למסלול לימוד העיון ועל גביו, קיימים בישיבה מסלולי הלכה ודיינות. אברכים רבים ניגשים לבחינות הרבנות הראשית, וחלקם משמשים כיום כרבני ישובים.

מטרת הישיבה לגדל אנשי תורה המלאים בתורה עמוקה ורחבה, נטועים היטב בעולם הנגלה ומתוכו מעמיקים בעולם הפנימיות והחסידות, כדברי הרב קוק זצ״ל ״יפה לנו כל שיחתן של תלמידי הגר״א יחד עם תלמידי הבעש״ט״ (אגרות הראי״ה אגרת רסו). תורה שתעניק ללומדיה בסיס לעיסוק בדילמות הנקרות בדרכי החיים, משאלות פרטיות ועד לשאלות הכלל־ישראליות שפוגשות בנו, על פי דרכה של תורה.

תורה זו מתורגמת בבית המדרש לחיי רוח מלאים ולאורחות חיים מעשיים. דרכה הרוחנית של הישיבה משפיעה על אופיה, הן בעבודת התפילה, הן באופי עבודת השבת והמועדים שתופסת מקום חשוב בישיבה, והן בציון מועדים משמעותיים נוספים בלימוד והתוועדות חברים.

צוות הישיבה

בישיבה פועל צוות רמי״ם מגוון המעניק יחס אישי וחם

הרב דוד דודקביץ ראש הישיבה

הרב מאיר טלר

ר"מ שיעור א'

הרב משה שחר

ר"מ שיעור ב'

הרב שמעון רוזנצוויג

ר"מ שיעור ג'

הרב אבנר נחושתן

ר"מ שיעור ד' ומעלה

הרב חנניה פולק

ראש כולל הלכה

הרב דניאל לונצר

ראש כולל דינות

הרב חיים בן שושן

ר"מ בקיאות

יהושע גלברד

מנכ"ל הישיבה

שירות צבאי

״גָּדוֹל תַּלְמוּד שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה״

תורה גדולה צריכה להתגשם באורחות חיים מעשיים, על כן הישיבה רואה בשירות הצבאי בעתו ובזמנו – חלק מעבודת ה׳ שלימה, ולאור זאת מכווינה ומעודדת את התלמידים לקחת חלק במצוות עזרת ישראל מיד צר ובחיבור לעם ישראל ולארץ ישראל, במסגרות המתאימות להם ולרוחם. בדרך כלל לאחר כמה שנות לימוד, תלמידי הישיבה מתגייסים כמנהג בני הישיבות הגבוהות לשירות משמעותי בצה״ל וחלקם אף המשיכו בתפקידים שונים בשירות בקבע.

קהילת הישיבה

״וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה״

הישיבה ממוקמת במרכז הישוב יצהר מתוך הבנה שכאשר ישוב וישיבה מצויים בקרבה נפשית ומקומית הם משפיעים זה על זה רב טוב, ואכן – רבים מתושבי הישוב נהנים מקול התורה, מהתפילות והמועדים בישיבה, והישיבה גם היא מקבלת רבות: החיבור של ישיבה עם בעלי בתים יראי שמים מגדיל ומרחיב את תורתה של הישיבה, ומשקף לבחורים כיצד התורה שהם לומדים מתבטאת בחיי המעשה ובחיי בנית משפחות בישראל.

משפחות האברכים ובוגרי הישיבה שקבעו את ביתם ביישוב, מעורבות בחיי הקהילה של הישוב. בחורי ואברכי הישיבה אף מגדילים את קול התורה בקהילה בהובלת ת״ת ׳שיבת ציון׳, בו לומדים רבים מילדי היישוב בשעות אחה״צ, בהעברת שיעורים בבית הכנסת ואף בשותפות בתלמוד התורה המרכזי ביישוב, בו מלמדים חלק מבוגרי הישיבה.

עם זאת ישנה קהילה פנימית חמה ומלוכדת של משפחות האברכים ובוגרי הישיבה, המתבטאת בין השאר בשכנוּת קרובה ואמיצה, בסעודות משותפות עם אברכים נוספים ועם בחורי הישיבה. כחלק מקהילה פנימית זו, קיימים שיעורים ומפגשים ייעודיים לנשות האברכים, והן מעורבות באירועי הישיבה לאורך השנה.

בנוסף, קיים בישיבה כולל ערב לבוגרי הישיבה, תושבי יצהר ואף כאלו שאינם, שנפגשים אחת לשבוע ללימוד ושיעור בבית המדרש, ופעם בשנה מתקיים מפגש בוגרים בישיבה.

קבר יוסף

״רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף״

יצהר שוכנת סמוך לשכם ולקבר יוסף. דמותו של יוסף הצדיק, ״רועה ישראל״, מבטאת קדושה וטהרה אישית יחד עם דאגה לאחיו ולכל עמו, שיוצרת הסתכלות ואחריות ציבורית – ״וְיוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ״. שכם, עיר ברית התורה, מזכירה לנו את המחויבות לדרכה של תורה ומחדדת את ההבנה שלימוד התורה ושמירתה היא השער ליישוב הארץ ובניינה.

הקשר של הישיבה לקבר יוסף מתבטא בכניסות החודשיות בהן הישיבה לוקחת חלק, כאשר מספר מצומצם של תלמידים נכנס ללימוד בבית המדרש הוותיק בקבר יוסף לאורך כל השהייה בו. בנוסף לכך, כל הישיבה נוסעת פעמיים בשנה לתפילה בציון הקדוש, וחלק ניכר מהאחריות והדאגה לכניסות אלו נעשה שנים רבות ע״י תלמידי הישיבה.

הכניסות החודשיות והלימוד והתפילה בהן מחזקות את האחיזה בקבר יוסף ובעיר שכם, והשפיעו רבות על ההתקדמות בתקופה האחרונה של הכניסות, ועל תקוות החזרה לקבר יוסף. כדי להעמיק בעניינו של יוסף הצדיק וכדי לחבר לדמותו ולתורתו גם את הקהל הרחב, אנו מקיימים מדי שנה ערב לימוד לאורו של יוסף הצדיק, אליו מגיעים רבים מתושבי האזור.

לימוד בקבר יוסף תפילה בקבר יוסף קבר יוסף

מפירות הישיבה

״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל״

רוחה של הישיבה פורצת אף מחוץ לכותלי בית המדרש, ובהשפעתה התברכנו במפעלים נוספים המבטאים את דרכה של הישיבה.

״וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ״

בחסדי ה׳, בשנים אלו מפעל ההתיישבות גדל ופורץ עד מאוד בזכות מסירות נפשם של מתישבי החוות והגבעות. כדרכו של יוסף המחבר שמים וארץ, תורה ומעשה, ישנם מאברכי הישיבה ובוגריה שמשתתפים במהלך זה ובונים את בתיהם בגבעות ובחוות. חלקם הקימו שכונות חדשות ביצהר ומובילים פריצה והתרחבות בהתיישבות.

חיבור עולם המעשה ועולם התורה יחד משפיע טוב על שניהם, ועל כן הישיבה שומרת על קשר חם עם חלוצי החוות ורואה בהם שותפים לחזון התחדשות ארץ ישראל ברוח ובמעשה. כחלק משותפות זו, שולחת הישיבה מדי חודש סרטון חיזוק ודבר תורה מאת ראש הישיבה הרב דודקביץ׳, ומארזים לכבוד ט״ו בשבט למשפחות החלוצות בחוות, כאות הוקרה למפעל היקר והחשוב הזה.

תלמידי הישיבה יוצאים לבקר בחוות השונות ומחזקים אותן ברוח ובמעשה. ישנן קבוצות היוצאות לסייע בשמירה בלילות או בבניה וכדומה, וישנם תלמידים היוצאים ללמוד אחר הצהריים עם ילדי החוות, כדי לחזק את רוחם ולהביא אליהם אור של תורה גם בתנאים המורכבים בהם הם גדלים.

כתב עת והסכת מבית ׳שערים׳

הישיבה מוציאה לאור את כתב העת ׳שערים – עבודת ה׳ ארצישראלית׳

שמופץ אחת לכמה חודשים בישיבות גבוהות, קטנות ותיכוניות ברחבי הארץ. כתב העת עוסק בסוגיות פנימיות בעבודת ה׳, ובהתחדשות שלה בדורנו, דור שיבת ציון. בנוסף, יוצא לאור ההסכת ׳פתחו שערים׳ בו מראיינים דמויות שונות בענייני התחדשות עבודת ה׳ בארץ ישראל.

הנ״ך היומי

מיזם הנ״ך היומי מוקדש לעילוי נשמתו של יהושפט אמתי ז״ל

בן היישוב יצהר ומבאי הישיבה בקביעות. המיזם, שפעיל כבר מספר שנים, מעודד ומדרבן לימוד פרקי נ״ך יומי בסבב לפיו מסיימים את הנ״ך בכל שנה. שיעורים קצרים נשלחים מדי יום למאות המשתתפים במיזם, ולאחרונה פותח יישומון בו כל אחד יכול ללמוד את הפרק היומי ולהאזין לשיעור.

שמיניסט? בוגר ישיבה קטנה?

רוצה לקבוע שבו״ש בישיבה?

עוד על שבו״שים